רש"י על כתובות יח:

גמ' לא שנו - דאם כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין:

אלא שאמרו אנוסים היינו מחמת ממון - דלאו כל כמינייהו לשוויי נפשייהו רשעים בעדות פיהם ולפסול את השטר דאדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן על עצמו לא לזכות ולא לחובה בדיני נפשות ובפסולי עדות להעשות רשע ופסול על פיו ואלו פוסלים עצמן באומרם חתמנו שקר בשביל אונס ממון ורישא טעמא משום הפה שאסר הוא הפה שהתיר:

מחמת נפשות - שאמר בעל השטר הזה להרגנו ואדם חזק הוא: