רש"י על כתובות טו:

לא שנו - דאם רוב ישראל ישראל:

אלא להחיותו - ב"ד מצווין לפרנסו משום וחי אחיך עמך (ויקרא כ״ה:ל״ו):

אבל ליוחסין לא - דאם בת היא אסורה לכהן ואפי' ליכא למיחש משום אסופי כגון הנך דאמרינן בעשרה יוחסין (קדושין עג:) משלטי הדמיה תלי פיתקא תלי קמיעא מיהו חיישינן שמא בת עובד כוכבים היא ולמ"ד גיורת פסולה לכהונה אפילו קטנה זו אסורה לכהן דתרי רובי בעינן ליוחסין:

ושמואל אמר אף לפקח עליו את הגל - בשבת חשבינן ליה לישראל: