רש"י על כתובות קיב.

סאה קמח - הוא אבק דק היוצא מן הנפה והחטין טחונין ברחיים של גריסין ואינן טחונין דקין והנפה מוציאה הקמח וקולטת פסולת ומחזיר מה שבנפה לריחים:

סובין - שהמכתשת מוציאה כשלותתין חטין לסולת כותשין אותן במכתשת:

מורסין - הן סובין היוצאין באחרונה:

קיבוריא - קמח שאינו יפה שעושים ממנו פת קבור וקורין שאנדי"ר:

יאה משבחיתו בה בארעכון - יפה אתם משבחין אותה:

בית סאה הניח לי אבא - בארץ ישראל: