רש"י על כריתות ז.

ובשנויי דשנינן - דטעמיה דר"מ משום דאיתקש לסיכה:

אבל נתינה דעלמא - כגון לא יתן עליה לבונה דמנחת חוטא בכזית דילפינן מונתן לכהן את הקדש (ויקרא כ״ב:י״ד) והכי מפרשא בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות נט:):