רש"י על כריתות טו:

מוכי שחין - אבריהן נופלין:

וחותכו - לא משום טהרה שקודם לכן נמי טהור אלא שלא יהא מאוס ברגל באבר המדולדל:

שמניח כשערה - ולא חותכו לגמרי שלא יטמא אותו החותכו שנוגע בו בשעת פרישה:

ותוחבו - לאבר בסירא בקוץ המחובר לקרקע או לכותל והוא החולה נמשך ונתלש האבר מאליו: