רש"י על שופטים ג:כב

הנצב. הוא הברזל שהשנון תחוב לתוכו, שקורין הול"ט בלע"ז, הוא המעמיד החרב על פי תערה:

הלהב. הוא השנון שקורין ברונ"ט בלע"ז, ובלע"ז למ"א:

ויסגור החלב. שמנו, שהיה שמן מאד, וכסה את כל אורך החרב:

ויצא הפרשדנה. תרגם יונתן: ונפק אוכליה שפיך, עשאן כשתי תיבות ושי"ן משמשת לשתיהן, ויצא הפרש, שדונה, בשפיכה. שפך, 'שדא' כתרגומו: