רש"י על שופטים טז

לעזתים לאמר. לאנשי עזה נאמר:

ויתחרשו. נהגו עצמן בשתיקה:

ויסעם. ויעקרם ממקומם:

יתרים. חבלים דקים:

ולא נודע כחו. לא הוצרך להתחזק בנתקו אותם:

בעבותים. חבלים גסים:

מחלפות. קווצות, פלוני"ש בלע"ז:

עם המסכת. עץ שהגרדי מיסך בו את השתי, ושם העץ אנשובל"א מסכת, אורטר"א בלע"ז:

ותאלצהו. דחקתו, ואין לו דמיון:

ותרא דלילה כי הגיד לה. ניכרין דברי אמת:

ותקרא לאיש. לשלוחן של סרנים:

ויורידו אותו עזתה. מקום תחלת קלקולו:

ויהי טוחן. בריחים, מלאכה כבדה ורבותינו (סוטה י א) פירשו מה שפירשו:

בין העמודים. אשר הבית נכון עליהם:

והמישני. פאלפא"ר בלע"ז, כמו (בראשית כז יב): אולי ימושני:

זכרני נא. זכור עשרים שנה ששפטתי את ישראל, ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל זה ממקום למקום:

נקם אחת משתי עיני. ושכר עין השנית הנח לי לעולם הבא, וכאן פרע לי שכר אחת מהן:

וילפת. ויאחז, אינברצ"א בלע"ז, כמו (רות ג ח): ויחרד האיש וילפת, נאחז בזרועות האשה: