רש"י על יהושע ח

תבוזו לכם. ואל תחרימו השלל עוד:

התיקנו אותם. לשון תיק, שנוציאם מתיק העיר, דישפורי"ר בלעז ויש לפותרו לשון נתיקה, כמו (ירמיהו יב ג): התיקם כצאן לטבחה:

והורשתם. ותתרכון:

מים לעי. שהעי מקדם לבית אל, ובית אל מים לעי:

וילן יהושע בתוך העם. להיות נכון בהשכמת הבקר:

ויעל הוא. כמו שאמר לו המקום, אם הוא עובר לפניהם עוברין, ואם לאו אין עוברין:

ויקח כחמשת אלפים איש. אורב אחר אורב, אחד קרוב לעיר מחבירו:

וישימו העם. שימה זו לשון הזמנה סמוך לחומה להלחם, כמו שנאמר בבן הדד (מלכים א כ ל): שימו על העיר, וישימו:

ואת עקבו. ואת ארבו, כמו (בראשית כז לו) ויעקבני:

וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. אמרו רבותינו (סנהדרין מד ב): שלן בעומקה של הלכה:

למועד. לזמן היום שנועצו יחד מאתמול, באותה שעה נצא, שהיו מנחשים ומעוננים:

וינגעו. לשון נגע (כתרגומו:) ואתברו, הראו עצמן כאלו הם נגפים לפניהם:

נטה בכידון. הוא היה סימן לאורב לצאת מן המארב, בראותו הכידון נטוי על העיר כידון. שפיד"ו בלע"ז:

ידים. כח:

והעם הנס המדבר. ישראל שנסו אל המדבר כמו שאמר למעלה, נהפך להלחם אל הרודף:

ואלה יצאו מן העיר. האורב שהצית את העיר:

אז יבנה וגו'. פרשה זו כתובה מוקדם ומאוחר, שמיום שעברו את הירדן עשה כן:

ויכתב שם על האבנים. הן הנה האבנים האמורים למעלה, לאחר מעשה זה קפלו הסיד מעליהם והביאום הגלגל:

לברך את העם ישראל בראשונה. להקדים ברכות לקללות, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה: