רש"י על יהושע כד

וארב את זרעו. חסר ה"א, כמה מריבות ונסיונות עשיתי עמו, עד שלא נתתי לו זרע:

ויבא עליו את הים. על כל יחיד ויחיד שבהם, שאם היה היחיד בורח שלא ליכנס בים, גל של ים רודף אחריו וקולטו:

וילחמו בכם בעלי יריחו האמורי והפרזי וגו'. כל שבעה העובדי כוכבים נזכרין כאן, לפי שיריחו עומדת על הספר, והיתה נגרה ומנעולה של ארץ ישראל, נקבצו לתוכה מכל שבעה האומות גבורי החיל:

אלהים קדושים. ברוב מקומות נקרא כל לשון רבנות לשון רבים, כמו (בראשית מב ל): אדני הארץ ; (שם לט כ): אדני יוסף ; (שמות כב יד): אם בעליו עמו ; (שמואל ב ז כג): אשר הלכו אלהים לפדות, לפי שהשם הזה שם שררה הוא:

עדים אתם בכם. ראה יהושע שעתידין לערער בימי יחזקאל ולומר (יחזקאל כ לב) נהיה כגוים, לפיכך הכביד עליהם עכשיו, ולכך הושב להם בימי יחזקאל, (שם פסוקים לב לג): והעולה על רוחכם היה לא תהיה וגו', חי אני אם לא ביד חזקה וגו', כבר קבלתם עליכם בימי יהושע, ולא תאמרו מה שקבלנו עלינו בימי משה, כדי ליכנס לארץ עשינו, הרי בימי יהושע כבר נכנסתם וקבלתם:

וישם לו חק ומשפט בשכם. סידר להם שם החוקים שבתורה, וקבלו עליהם:

ויכתב יהושע וגו'. תרגם יונתן: וכתב יהושע ית פתגמיא האלין ואצנעינון בספר אורייתא דה', ובמסכת מכות (יא א) נחלקו אמוראים, חד אמר אלו שמונה פסוקים (דברים לד ה-יב) מן 'וימת משה' עד 'לעיני כל ישראל', שהרי ספר תורה חסר, והשלימו, וחד אמר פרשה זו של ערי מקלט כתב בספרו כמו שהיו כתובים בספר התורה:

תחת האלה. תחות אלתא, היא מזוזת הפתח, כמו שנאמר (מלכים א ו לא): האיל מזוזת חמישית ; ומדה אחת לאילם. ויש אומרים זו האלה אשר עם שכם, שכתוב ביעקב (בראשית לה ד): ויטמון אותם יעקב תחת האלה:

אשר במקדש ה'. כלפי שהביאו שם את הארון, כמה שנאמר למעלה (פסוק א): ויתיצבו לפני האלהים:

האבן הזאת תהיה בנו לעדה וגו'. הא אבנא הדא תהי לנא כתרין לוחי אבן קיימא ארי יתה עבדנא לסהדו ארי פתגמיא דכתיבין עלה מעין כל פתגמיא דה' דמליל עמנא וגם יש לפותרו כמשמעו, כי היא שמעה את הדברים אשר דברתי לכם בשליחותו של מקום:

בתמנת סרח. כך שמה ובמקום אחר (שופטים ב ט) הוא קורא אותה: תמנת חרס, על שם שהעמידו תמונת החמה על קברו (של יהושע), לומר, זה הוא שהעמיד החמה, וכל העובר עליה אומר חבל על זה שעשה דבר גדול כזה ומת. ויש אומרים, תמנת חרס שמה, ולמה נקרא שמה תמנת סרח, על שם שפירותיה מסריחין מרוב שמנן:

להר געש. מלמד שרעש עליהם ההר להורגם לפי שלא הספידוהו כראוי:

האריכו ימים. ימים האריכו, שנים לא האריכו, שנענשו:

קברו בשכם. משכם גנבוהו, לשכם החזירוהו:

בגבעת פינחס בנו. מהיכן היה לו לפנחס חלק בארץ, שירש מאשתו: