רש"י על יהושע יג

והארץ נשארה הרבה מאד. ממה שאמרתי לאברהם, נשארה לרשתה שלא נכבשה:

גלילות. מרקא"ש בלע"ז:

מן השיחור. הוא נילוס, הוא נחל מצרים, הוא סמוך לתחום מקצוע דרומית מערבית של ארץ ישראל, כמו שאמר באלה מסעי (במדבר לד ה), ולמדנו כאן שלא כבש יהושע בחייו כל מצר הדרומי אלא ממדבר צין, הוא ההר החלק העולה שעירה, עד הנילוס, הוא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה:

ועד גבול עקרון צפונה. העקרוני יושב על הים, ומתפשט לצד הצפון יותר מן האחרים:

לכנעני תחשב. מארץ הכנעני שנתתי לאברהם הוא:

חמשת סרני פלשתים וגו'. היא סוף גמר המצר עד הים הגדול שבמערב:

העזתי והאשדודי האשקלוני וגו'. ששה סרנים הוא מונה, ומתחלתן קראן חמשת, אמרר' יונתן (חולין ס ב), אידונריקי שלהם חמשה, החשובים חמשה היו, שהעוים אינו מונה מן הסרנים החשובים ועוד יש לפרש, חמשת סרני פלשתים: העזתי, והאשדודי, האשקלוני, הגתי והעקרוני, הם חמשה, ועוד נשאר לכבוש ארץ העוים שאינם מן הפלשתים:

מתימן כל ארץ הכנעני. פסוק ראשון מנה מצד הדרומי מן המזרח למערב, וזה מונה את רוחב אותו המקצוע הנותר לכבוש, כמה הוא מן הדרום לצפון:

מתימן כל ארץ הכנעני. מתימן זו מערה לצידונים, עד אפקה עד האמורי:

והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש. ובמצר מזרחי נשאר לכבוש במקצוע הצפון כל הלבנון, מבעל גד עד סוף המצר, וברוחב מן המזרח למערב עד לבוא חמת, זהו כל מצר הצפוני שלבוא חמת במקצוע צפונית מערבית באלה מסעי (במדבר לד ח):

אנכי אורישם. אחרי מותך:

הפלה לישראל בנחלה. ויכבוש לאחר זמן כל שבט ושבט מה שנפל בגורלו:

עמו הראובני והגדי. עם חצי הראשון של מנשה, הראובני והגדי לקחו נחלתם:

מערוער אשר על שפת וגו'. מונה והולך כל ארץ עבר הירדן, ואחר כך מפרש גבול כל שבט ושבט ויתן משה למטה פלוני ופלוני:

מיתר הרפאים. שהרג כדרלעומר והמלכים אשר אתו, כמה שנאמר (בראשית יד ה): ויכו את רפאים בעשתרות קרנים:

בהר העמק. בטורא דמישרא:

וחצי ארץ בני עמון. חצי מה שכבשו מארץ בני עמון ומסיחון:

הירדן וגבל. ירדנא ותחומיה, הערים על שפתו:

הערים וחצריהם. הערים המוקפות חומה:

וחצריהם. ערי הפרזי בלא חומה: