רש"י על איוב י:א

נקטה נפשי. נפשי מתקוטטת על שאני חי והוא לשון ונקוטות' בפניכם (יחזקאל כ):

אעזבה עלי שיחי. צרתי לזעוק ולקבול ולא אוכל לשבחו ולהבליגו: