רש"י על ירמיהו מד

לא דוכאו. לבם מרעתם:

כי אם פליטים. ירמיה וברוך חזרו לשם שהגלה נבוכדנאצר כשנתנה ארץ מצרים בידו בעשרים ושבע למלכו (יחזקאל כט) כך שנויה בסדר עולם:

המבלעדי אנשינו. שלא מדעתם:

כוונים להעציבה. דפוסים כדמות עצבים (עצבים דמות עלמה כמו לעיל כב):

ולא יוכל ה' עוד לשאת. כמו ולא יכול:

פרעה חפרע. פרעה תבירא וחי"ת זו משמשת במקו' ה"א: