רש"י על ירמיהו ל

כי הנה ימים באים. ולא תאמר למה אכתבנו כי יאבדו כולם ואין קורא בו ואין זוכרו עוד כי הנה ימים באים וגו':

קול חרדה שמענו. יש פותרין על שמועת בבל שהיו חרידים ממנה אותם שגלו שם ומדרש אגדה על מלחמת גוג ומגוג:

אם יולד זכר. אם דרך לזכרים ללדת שיאחזום חבלים כיולדה:

חלציו. כמו מתניו:

היום ההוא. יום הריגת בלשאצר ומפלת בבל, ע"א יום מפלת גוג:

אשבר עלו. יסור עול האומות מעל ישראל:

ואתה אל תירא. מכל הרעות אשר תראה באה על בבל אשר אתה בתוכה:

ושאנן. כמו ושקט:

ויסרתיך למשפט. בדין חסוך:

ונקה לא אנקך. ל' טיאוט השמד:

אנוש לשברך נחלה. שברך אנפר"ש בלעז:

למזור. רפואה אין אדם סבור שתהא לך תשועה:

תעלה. רפואה לשון הועיל:

מוסר אכזרי. ייסורי אכזריות המוסר אכזרי הוא:

לכן. שבועה:

שאסיך למשסה. לשון ביזה וכת"י ויהון עדיך לעדי:

ארוכה. רפואה:

וארמון. המקדש:

והכבדתים. שיהיו עם כבד:

ולא יצערו. כמו ימעטו:

אדירו. שר שלו:

ערב את לבו. לשון ערבון פרוויל"א הטינ"א בלע"ז:

לגשת אלי. למלחמה למחות בידי:

מתגורר. חונה ודר ל' ארץ מגורי ודוגמתו וסער מתחולל (לעיל כב) האמור במקרא האחר הוא זה ששניהם ל' חנייה:

על ראש רשעים. על ראש עכו"ם: