רש"י על ירמיהו כה

בשנה הרביעית. שנה שנתחתם גזר דינם שיגלו ושישתו כוס החמה כמו שאמור בענין קח את כוס וגו' וקודם גזר דין אמר לנביא להוכיחם אולי ישובו ולא יתחתם גזר דינם:

שלש ועשרים. יאשיהו מלך שלשים ואחת צא מהם שתים עשרה שנה נשארו תשע עשרה וארבע של בנו הרי שלש ועשרים:

אשכים ודבר. ל' הווה הייתי משכים ומדבר תמיד:

קול רחים. סימן הוא לסעודת ברית מילה על שם שטוחנין ושוחקין לה סממנין לרפואה:

אור נר. סימן משתה כך שנינו בסנהדרין:

את כל הכתוב. על בבל:

בספר הזה. בסופו:

כי עבדו בם. כמו כי יעבדו בם בבני בבל:

גם המה גוים רבים. מדי ופרס:

כוס היין החימה. נבואת הפורענות:

והשקיתה אותו. הנבא להם שלא תשוב עוד בשום תשובה:

והתגעשו. וישתגעון:

והתהללו. ל' הוללות ישתטו:

כיום הזה. כאשר הם היום לאחר החורבן כתב ירמיה ספרו:

ואת כל הערב. כל סומכותא אשר ערבה פרעה ומשענתו עליהם לעזרה, הערב גרנטיא"ה בלעז:

ואת מלכי האי. כל אלו שמנה עד כאן שכיני א"י הם:

קצוצי פאה. המוקצים בקצה אותה הרוח:

מלכי ערב. ערביא:

ואת כל מלכי הערב. סומכוותא של ערביים:

ששך. הוא בבל בא"ת ב"ש:

וקיו. כאדם ששותה יותר מדאי שמקיא:

החרב. התגר של המלחמה:

מחל. מתחיל:

על נוהו. מתאבל על חורבן ביתו:

הידד. ל' הוי שצועקין עושי מלאכה כבדה בקול רם לזרז זה את זה להתחזק ודורכי גתות רגילין בה:

יענה. כל לשון ענייה צעקת קול רם היא:

נשפט. מתווכח בדין:

מגוי אל גוי. שאני מסכסכן זה בזה:

מירכתי. כתרגומו מסיפי:

הילילו. ל' יללה:

והתפלשו. התגיוגלו בעפר ווטרליי"ר בלע"ז:

ותפוצותיכם. הרי זה מקרא קצר כלומ' ותפוצותיכם תקרבנה לבא:

ככלי חמדה. כלומר אם תאמרו חשובים אנחנו הרבה יש כלי חמדה של זכוכית נופלים ומשתברים ואובדים:

ונדמו. ל' חורבה לשון הדימנו, ונדמה שם (לעיל ח):

עזב ככפיר וגו'. גלה מלכא מכרכיה ככפיר העוזב את סוכו:

היונה. משתכרת ביין כן ת"י, דבר אחר לשון אונאה: