רש"י על דברי הימים א כב

ויאמר דויד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל. מכאן ואילך שכל שמבקש ה' להקריב לו קרבן יצא ויקריב על אותו מזבח:

לכנוס את הגרים. גרים שנתגיירו שלא רצה להעביד בישראל עבודת פרך וכן מצינו בשלמה למטה ב' ויספר שלמה וגו' ויעש מהם ע' אלף נושא סבל וגו' ועוד כתיב וכל העם הנותר מן החתי וגו' ב' פסוקים (לקמן כ"א) ועוד כתיב ומן בני ישראל לא נתן שלמה לעבדים וגו' (שם):

למסמרים לדלתות השערים. נעג"ל בל"א:

ולמחברות. הכין דוד הברזל שמחברין ומחזיקים הדלתות והשערים בהם:

והצורים. עם חירם מלך צור:

נער ורך. לפי שאפילו בן מ"ב שנה קרוי נער דכתיב ויהושע בן נון נער לא ימיש וגו' (שמות ל"ג) שהרי יהושע לא מלך אחרי משה כי אם כ"ח שנה וחי ק"י שנה נמצא (בשנת ל"א שנה)[בשנה ראשונה] כשהיו ישראל במדבר העיד עליו הכתוב ויהושע בן נון נער מאז היה בן מ"ב שנה על כן הוצרך לכתוב רך שלא היה כי אם בן י"ב שנה כשמלך:

להגדיל למעלה. גדל מאד שהגביהו שלמה עד מאה ועשרים אמה כדכתיב (במלכים א' ו') והאולם על פני היכל הבית וגו':