רש"י על דברי הימים א יב:יט

ורוח לבשה את עמשי. טלטנ"ט בלע"ז ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים י"א) ואמר לך דוד אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך ועמך בן ישי. אנו רוצים להיות עמך ולעזרך:

שלום שלום לך ושלום לעוזרך. ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך:

ויקבלם דוד. לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלו: