רש"י על שמואל ב יז

כשוב הכל. אליך:

האיש אשר אתה מבקש. יעשה בו בקשתך ויהרג, ואחר כך כל העם יהיה שלום, וזה מקרא קצר.

ובעיני זקני ישראל. זקני אשמאי:

ואביך איש מלחמה. ויודע עניני מלחמה וטכסיסיה וטיב מארב, ובטוח הוא שתרדוף הלילה לבא עליו, לפיכך לא ילין עם שאר העם:

הנה עתה הוא נחבא. וכשתבא על מחנה העם אשר אתו, הוא לא יהיה שם שתהרגנו:

והיה כנפול בהם בתחלה. אני אמרתי לך כי אנשיו גבורים ומרי נפש, ואם יהרגו בעמך, תהיה בם מפלה במלחמה זו שהיא ראשונה, ושמע השומע מכל ישראל הבאים להתחבר אליך, ואמר היתה מגפה בעם של אבשלום:

והוא גם בן חיל. ואותו השומע אפילו הוא בן חיל ולבו כלב האריה, המס ימס בפחד ורעדה, ולא יתקשר עוד אליך, כי יאמר כבר התחיל ליפול ונענש הוא על אביו, ולא יצליח:

כי יעצתי. כי זאת עצתי:

ופניך הולכים בקרב. בראש, (תרגום:) ואת תהי אזיל בריש כולנא:

ונחנו עליו. וננוח עליו, לשון חנייה, כמו (שמות י יד): וינח בכל גבול מצרים, (ישעיהו ז ב): נחה ארם על אפרים:

חבלים. (תרגום:) משריין, כמו (שמואל-א י ה): חבל נביאים (תהלים קיט סא): חבלי רשעים:

עד הנחל. חומת העיר נסחוב אל הגי:

וגם עבור תעבור. את הירדן:

פן יבולע למלך. שלא יעצתיו לטובה, ויעשה כדברי אחיתופל:

יבלע. יאמר לו בסתר ובבליעה:

בעין רוגל. (תרגום:) בעין קצרא, כובסי בגדי צמר, שחובטין אותם שם, שבועטים אותם ברגל:

את המסך. וילון:

הרפות. חטין כתושות, כמו (משלי כז כב): בתוך הריפות:

מיכל המים. איני יודע לו פתרון במחברת כל, ופתרונו לפי ענינו, כמו שבולת הנהר:

בת נחש. הוא ישי אבי דוד, רבותינו אמרו (בבא בתרא יז א): שמת בלא עון, בעטיו של נחש:

ושבי בן נחש. הוא חנון בן נחש:

משכב. מצעות:

וספות. כלי תשמיש הם, כמו (מלכים . ב יב יד): ספות כסף:

וקלי. מיני קליות, אמרו רבותינו (עבודה זרה לח ב): שני מיני שתיתא הקריב ברזילי לדוד, אחד של חטים, ואחד של עדשים, כענין האמור כאן ; 'קמח וקלי', הוא של דגן, 'ופול ועדשים וקלי', ממינים של קטניות שמייבשין אותן בתנור כשהן לחין, והם מתוקין לעולם, וטוחנין אותן, ועושין מהם מאכל שקורין שתיתא:

ושפות בקר. (תרגום:) וגובנין דחלב: