רש"י על מלכים ב כה

בשנת התשיעית למלכו. של צדקיהו:

דיק. תרגם יונתן: כרקום:

דרך שער בין החומתים. מערה הולכת מביתו עד ערבות יריחו, וברח לו דרך המערה, והקב"ה זימן צבי הולך על גג המערה חוץ לעיר, ורדפו כשדים אחרי הצבי, וכשהגיעו לפתח המערה בערבות יריחו ראוהו ולכדוהו, הוא שאמר (ביחזקאל יב יג): ופרשתי רשתי עליו ונתפש במצודתי:

וידברו אתו משפט. נתווכח עמו על השבועה:

ואת כל בית גדול. בתי כנסיות שמגדלין בהן תורה ותפלה ובתי השרים (ראה מגילה כז א):

ואת הנופלים. ששמעו לקול נבוכדנצר ויצאו אליו מן העיר, כמו (דברי הימים א יב כ א): בלכתו אל צקלג נפלו עליו ממנשה וגו':

וליוגבים. חופרי הארץ, לשון יקבים, שהם חפירות בקרקע:

וקומת הכותרת שלש אמות. ובתחלת הספר (מלכים א ז טז) הוא אומר: חמש אמות. ושם ישבתי את המקראות:

ושבכה. קופיי"א בלע"ז, כמין כובע:

וכאלה. רמונים:

הסופר שר הצבא. שהיה יודע מנין כל עיר ועיר, כמה אנשים מוציאה לצבא:

כל שרי החילים. שיצאו מן העיר להחבא במצודות ובטינרים ובצורים וביערים:

נשא אויל מרודך. שמת נבוכדנצר ומלך אויל מרודך תחתיו:

בעשרים ושבעה לחודש. ובירמיהו (נב לא) הוא אומר: בעשרים וחמשה, אלא בעשרים וחמשה מת נבוכדנאצר, ונקבר בעשרים וששה, בעשרים ושבעה הוציאו אויל מרודך מקברו וגררוהו, בשביל לבטל גזירותיו, כמו שנאמר בישעיהו (יד יט): ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב וגו':

וידבר אתו טובות. דברי נחומים: