רש"י על הושע ז:טז

ישובו לא על. שבו למצרים ולא להועיל להם לכך נקוד על בקמץ כמו (שמואל ב כ״ג:א׳) נאם הגבר הוקם על שהוא לשון עילוי ואינו דבוק לתיבה שלאחריו:

היו כקשת רמיה. כשרוצה לירות בו חץ לצפון הוא יורה לדרום:

יפלו בחרב שריהם. יוחנן בן קרח (ירמיהו מ״ג:ד׳) וכל החיילים ששבו למצרי':

מזעם לשונם. לשון קשה שהשיבו לירמיה:

זו לעגם. אשר ילעיגו להם בארץ מצרים למה שבת' אצלנו כדי להביא עלינו פורעניות והלא כתוב לכם לא תוסיפו לראותם עוד (שמות י״ד:י״ג):