רש"י על הושע ב:יז

את כרמיה. ת"י לשון פרנסים ומנהיגים וכן לא יפנה דרך כרמים (איוב כ״ד:י״ח) וכן כרמי שלי לא נטרתי (שיר השירים א׳:ו׳) ד"א והולכתיה המדבר למדבר סיחון ועוג ובסגנון זה נתנבא (יחזקאל כ׳:ל״ה) שנאמר והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם כאשר נשפטתי את אבותיכם והבאתי אתכם במסורת הברית וברותי מכם המורדים וגו' והכשרים אקיים וזהו את כרמיה:

ואת עמק עכור. עומק הצרות שהן עכורים שם אתן לה לפתח תקוה שמתוך אותן צרות תתן לב לשוב אלי:

וענתה שמה. ל' דירה כמו מעון אריות (נחום ב):

כימי נעוריה. שישבה במצרים ימים רבים:

וכיום עלותה וגו'. שצעקה אלי ממצרים מתוך שיעבוד וגאלתיה כן גם עתה: