רש"י על חבקוק ב:ה

ואף כי היין בוגד. ואף כשיבא בלשצר בן בנו של זה שיבגוד בו יינו דלקביל אלפא חמרא שתי (דניאל ה׳:א׳):

גבר יהיר. הוא:

ולא ינוה. לא יתקיים מדורו ונוהו שנתגאה ואמר בטעם חמרא להביא כלי בית המקדש ושתה בהם והיא תגרם לו שיהרג ויכלה זרעו כי גבר יהיר לץ לא ינוה לא יתקיים הוא ונוהו:

אשר הרחיב. נבוכדנצר כשאול נפשו. להשיג כל תאותו ברחב לב:

והוא כמות. כמלאך המות שאינו שבע מלהמית כך זה אינו שבע בכל קניינו: