רש"י על גיטין פו.

מוצדק לעבדו - דינו פסוק לעבדות שאין שום ערעור במכירה:

ופטיר ועטיר מן חרורי - ופרוש ומופלג מכל חירות כמו הנפטר מרבו (יומא דף נג.):

ועטיר - כמו עיטרא שטר חלוקה רק הבמות לא סרו (מלכים ב י״ב:ד׳) מתרגם לא עטרא:

ומן ערורי מלכא ומלכתא - ומערעור המלך והמלכה שלא חטא להיות מוכתב למלכות ליהרג שאם היה מוכתב למלכות מקחו בטל כדאמר בב"מ בהשוכר:

ורשום דאיניש - רושם סימן שעושין על העבדים כדאמרי' במסכת שבת (דף נח.):

לא אית עילוי' - מאדם אחר חוץ מן המוכר הזה:

ומנוקה מכל מום - כמו לסטים מזויין דמקחו בטל:

ומן שחין דנפיק עד טצהר - וכל שחין שיצא בפניו עד שתי שנים דמאיס למיקם קמיה:

עד טצהר - בל' פרסי שתי שנים והאי דקא אמרי' סמפון בעבדים ליכא היינו היכא דזבין סתמא אבל הכא כיון דאתני מקחו בטל וזה עכשיו אין לו שחין ודרך שחין ישן שהולך לו חוזר עד שתי שנים לפיכך עד ב' שנים מתנה עמו שאם יצא בו אותו שחין עד שתי שנים שיהא מקחו בטל לפי שכבר היה בו המום הזה ולא ראהו: