רש"י על גיטין ז:

למימרא דעכו לצפונה דארץ ישראל קיימא - בסוף הצפון:

מימינו למזרח הדרך - השתא משמע לן דעכו קיימא בגבול מזרחה של ארץ ישראל משוך ממקצוע צפונית יום או יומים לצד הדרום וכזיב במקצוע מזרחית צפונית ודרך המהלכת מעכו לכזיב היה גבול מזרח לא"י הילכך כשמהלך מעכו לכזיב דהיינו מדרום לצפון הוי ימינו למזרחית הדרך:

טמאה - הארץ שהיא לימין המסילה:

משום ארץ העמים - דגזרו טומאה על ארץ העמים:

ופטורה כו' - כדין חוצה לארץ:

עד שיודע לך כו' - כלומר לעולם חזקת ימין הדרך מעכו ועד כזיב ארץ העמים אלא א"כ תבא למקום שיאמר לך בקי כאן הדרך מתעקם ונכנס לתוך א"י קצת וימין הדרך הוי ארץ ישראל: