רש"י על גיטין עא.

במה דברים אמורים - דלא הלכו בו בגיטין:

בחרש מעיקרו - שאין לו כתב יד של דעת שלא היתה לו דעת צלולה מימיו ולקמיה פריך וכיון דחרש מעיקרו הוא הרי כנס ברמיזה ולא היו קידושין גמורין ומוקי לה ביבם:

אבל פיקח - שלמד לכתוב מדעת צלולה:

הוא כותב - גט ואחרים חותמין והיינו כרב כהנא: