רש"י על גיטין ע.

ענבי תאלא - ענבי גפן המודלת בדקל:

לחזזיתא - ילפת:

חיטי ארזנייתא - חטין גסים:

אמרא חדתא - על ברזל של פושויי"ר חדש:

ונישוף - ימשח:

לדבר אחר - צרעת:

באלונכי פרסאי - בנוכליות של פרסיים שמצרפין אותן במי סם המות:

דמפקיד אביתיה - צוואה על נכסיו:

חלא שמזג - חומץ חזק:

מכל דבר - שהוא טוב לו ומתוק לחיכו ואוכל ממנו כל תאוותו מביאו לידי חולי ששמו אחילו:

הואיל ואמר מר - שהתמרים יפין לגוף כל כך:

משחנן - מחממות:

משלשלן - משלשלות:

מאשרן - נותנות כח:

ולא מפנקן - אינן מתענגות את הלב להיות איסטניס ואע"פ שהן מתוקות:

כל שקייני - כל משקין שאדם שותה לרפואה יש להן מנין ימים לשתותם יש מהן ג' יש מהן ז' יש מהן י"ב:

בונא דשתיתא דטלפחי - מלא אגרוף מן שתיתא שם מאכל העשוי מקמח עדשים ומלח:

ונכרוך גופיה בסדינים - כדי שיתחמם גופו ויזיע:

וליכא דנוקמיה - ולא יהיה אדם שיקיצנו לפי שהזיעה יפה לו:

אכול שליש - מלא מעיך שליש ושתה שליש והנח שליש בטנך ריקם:

ולכשתכעוס - וימלא בטנך כעס תעמוד על מילואך אבל אם תמלא מעיך אכילה ושתיה לכשתכעוס תבקע:

בטיבול - לטבול בחומץ או פת ביין:

שהנאתך - שערבה לך:

משוך ידך הימנה - שלא תמלא את כריסך:

טיליא - יין רע:

ויתק - חלשות:

ריחתנא - שיש לו ריח טוב מאד:

בצפרני - לבקרים:

הויין לו - אם נתעברה באותו תשמיש:

בעלי ראתן - חלשים הרבה מחמת שיש להן שרץ במוח כדאמרינן בכתובות (דף עז:):

דלא טעים מידי - בין הקזה לתשמיש:

נכפים - נופלין מאותו חולי:

עוית - קרנפ"א:

סם דלריא - סם רפואתה של דלריא דרדרא שמה:

מוריקא דחוחי - קרו"ג הגדל בגדר של היזמי שקורין שבי"ל:

אלים - לועס בשיניו:

בדרך ארץ - שאין לו כח לשמש:

קפיזא - כלי מחזיק ג' רביעיות:

ונדוקינהו - יכתשם הדק:

לנערותי - בתשמיש:

פחד - דאגה שדואג על דבר העתיד כגון טירוד מזונות או פחד אויב וקורין סיינש"א:

סחרחר - מוקף דאגה:

אכל ועמד - מיד קודם ששהה מעט:

העושה אותן - כולן כאחת:

מעורת - שם אשה:

ומיעוטן יפה - כשיש לאדם מעט מהם יפה לגופו לרפואה וטוב שיהא לו קצת משלא יהא לו כלום:

אבל רובן קשה - כשיש לו הרבה:

דרך - להלך בדרכים:

ודרך ארץ - תשמיש:

עושר - מיעוטו יפה ורובו קשה שמבטלו מת"ת ומגביה לבבו:

חמין - לרחוץ ולשתות:

נתק - צרעת:

גדגדניות - איילנדר"א:

שלא בזמנה - לקמיה מפרש:

והקזת דם למטה - היא ממעטת כפלים בכולן: