רש"י על גיטין סו.

הכי קשיא ליה - היכי נקני:

חמרא לא אמר - הבו ליה חמרא בארבע מאה זוזי:

דמי חמרא לא קאמר - הבו ליה ארבע מאה זוזי מדמי חמרא דנימא לזבוני חמרא ומיתב ליה:

מחמרא קאמר - זוזי מחמרא קאמר דניתבו ליה וכי עושין מעות מיין:

כדי לייפות את כחו - לכך לא פירש לא זו ולא זו כדי לייפות את כחו שיהא לו כל היין שלו אחריות שאם אמר תנו לו יין אם החמיץ מן היין מאה חביות היו היורשין אומרים לו שלך החמיץ ואי אמר דמי חמרא ומכרו ממנו קצת ואבדו המעות אומרים לו אבדו מעותיך הלכך אמר מחמרא דמשמע יין ודמיו שהכל אחריות לו: