רש"י על גיטין נז:

של זכריה - בן יהוידע הכהן שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש כשהשתחוו לו ליואש ועשאוהו אלוה והרגוהו בעזרה (דברי הימים ב כ״ד:י״ז):

שטר פירטתא - שטר צוואה שפרט מה תהא על נכסיו:

גר תושב היה - שלא קיבל עליו שאר מצות אלא ע"ז שנאמר כי לא יעשה עוד עבדך וגו' (מלכים ב ה׳:י״ז):

היינו דכתיב - אדמיה דזכריה:

על צחית סלע - על חלקת אבן חלקה שלא יבלע בארץ כך היה דמו של זכריה על הרצפה ולא נבלע:

צחיח - שעיעות כתרגומו:

הקול - קול צוחה ובכי עולה מיעקב ראה יצחק בנבואה מפלה זו של ביתר:

והיינו דאמר רבי אלעזר - הא דאמרינן לעיל שעל ידי לשון הרע חרב הבית ונהרגו כמה רבבות:

בחירחורי לשון - במריבת לשון כמו אל תתחר (תהלים לז):

שוט לשון - שבט מכה:

לקלון - ילדים למשכב זכור וילדות לפלגשים:

בשן - בין שן נוטריקון:

שדרכן לכך - לתשמיש ואין קלונן מרובה כקלון שלנו:

זו אשה - הורגנו כל היום:

האמרת - ייחדת:

גושפנקא - חותמי שצורתי טבועה בו כדי שתהא נראה משתחוה לה:

הרמנא דמלכא - שולטנות המלך קבל עליו לעשות:

זו מילה - הורגנו כל היום דזימנין דמיית:

בר משחיטה - שמא יתחבנו בגרונו:

דבר אחר - צרעת ומראות נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו: