רש"י על גיטין נו.

א"ל לא - שביקנא לך:

א"ל - איהו יהיבנא לך דמי פלגא סעודתך:

איכול קורצא - מלשינות:

קורבנא - קרבן להקריב על גבי המזבח דקיימא לן איש איש לרבות את עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל (חולין דף יג:):

בניב שפתים - שפה העליונה:

לדידהו לא הוי מומא - להקריב לגבוה בבמה דידהו אלא מחוסר אבר דוקין טיל"ה כמו הנוטה כדוק (ישעיהו מ):

יאמרו המטיל מום בקדשים יהרג - שיהו סבורין שבשביל שהטיל מום בקדשים ועבר על מום לא יהיה בו (ויקרא כ״ב:כ״א) נהרג:

ענותנותו - סבלנותו שסבל את זה ולא הרגו:

שדא גירא למזרח - לקסום קסם כשהיה סמוך לירושלים:

ההוא ינוקא - הוה מגמגם בלישניה לא גרסינן:

ביד עמי ישראל - על ידי עמי ישראל:

ולכפורי ידיה - לקנח ידיו:

נקדה - נקבה לשון מקדרין בהרים (עירובין דף נח.) נקדה לו חמה זרחה בשבילו במסכת תענית (דף כ.):

ציצתו - ציצית של טליתו:

נגררת על גבי כרים וכסתות - שלא היה מהלך אלא על גבי מילת:

ואיכא דאמרי - בן ציצית שמו ולמה נקרא שמו הכסת שהיתה כסתו כסא שלו מוטלת בין גדולי רומי כשהי' הולך ברומי להקביל פני קיסר:

הוו להו - להנך תלתא עתירי חיטי ושערי וחמרא וציבי למיזן כל בני העיר עשרים וחד שתא:

בריוני - אנשים ריקים ופוחזים למלחמה:

אמרו להו רבנן - להנך בריוני:

לא מסתייעא מילתא - לנצח:

קמו - בריוני:

קלינהו להנך אמברי - לאוצרות התבואה ועצים כדי שילחמו:

סמידא - סלת:

חיוורתא - פת נקייה:

גושקרא - פת קיבר שאונדיי"ר:

פרתא - פרש של גללי בהמה:

ומתה - מחמת איסטניסותה:

גרוגרות - מאותם שנשארו לרבי צדוק שמצץ את מימיה ומצאתה היא ואכלת' לרעבונה ומריח החולי של רבי צדוק שנכנס בגרוגרת טעמה ומתה באסטניסו':

הוה מתחזי - בגרונו:

מאבראי - מחמת שהיה כחוש:

כי הוה בריא - כשגמר תעניותיו ורצה להברות עצמו:

הוו מייתי ליה גרוגרות - תאנים יבשין מפני שלא היה יכול לבלוע דבר עבה והיה מוצץ את מימיהן ומשליך הגרוגרות:

אבא סיקרא - כך שמו:

שלח ליה - רבן יוחנן בן זכאי תא לגבאי בצנעא:

אמר ליה - רבן יוחנן בן זכאי:

עד אימתי עבדיתו הכי - דלא שבקיתון לאשלומי:

חזי לי תקנתא לדידי - שיניחוני לצאת מן העיר:

נקוט נפשך בקצירי - החזק עצמך כחולה הוציא קול שאתה חולה:

לישיילו בך - כמו שאתה גוסס:

ואייתי מידי סריא - דבר מסריח כגון נבילה:

ואגני גבך - והשכב במטתך עמך שיאמרו מת הוא ומסריח כבר:

וליעיילו בך תלמידך - יכנסו תחת רגלי מטתך לשאת ולא יניחו אחרים לשאת דאינון ידעין דחייא קליל ממיתה:

בעו - הנך בריוני:

למדקריה - ברמחים שמא מערים הוא:

אמר להו - אבא סקרא:

יאמרו - הרומיים עליכם שאפילו רבן דקרו:

למידחפיה - אולי יצעק:

דלאו מלכא אנא - והתעללת בי: