רש"י על גיטין מח:

מיטב שדהו - של ניזק השתא משמע שאם שילח בעירו ואכלה ערוגה של בית סאה בשדה חבירו שמין ערוגה יפה שבכל שדה הניזק ונותן לו דמיה ואפילו היתה זו כחושה ולקמן פריך אכל כחושה משלם שמנה:

לא בא הכתוב - להחמיר עליו לשלם יותר ממה שהזיק:

אלא לגבות לנזקין - שיעור דמי נזקו כמות שהוא:

מן העידית - שאם אין לו מעות ורוצה לפרוע לו קרקע בשומא צריך ליתן לו מקרקע מעולה שלו:

וקל וחומר להקדש - לקמן מפרש: