רש"י על גיטין לז:

המחזיר חוב לחבירו בשביעית - בזמן שהשביעית נוהגת ועברה עליו שביעית ואח"כ החזירו ולא שהחזירו בשביעית עצמה דא"כ לא הוה צריך למימר משמט אני דקי"ל אין שביעית משמטת אלא בסופה:

צריך - המלוה שיאמר לו משמט אני:

ואם אמר לו אע"פ כן - אני רוצה להחזירו לך:

שנאמר וזה דבר השמטה - צריך לומר דיבור של שמיטה: