רש"י על יחזקאל ט

קרבו פקדות העיר. הקריבו את הפקודים אשר הפקדתי לשחת את העיר:

ששה אנשים. רבותינו פרשום במסכת שבת קצף אף וחימה משחית משבר מכלה:

מפצו. שהוא משבר את הכל כמו ונפץ את עולליך (תהילים קל״ז:ט׳):

וקסת הסופר. פנקס הם לוחות שמחופין בשעוה וחורתין בם בעט:

אצל מזבח הנחשת. הוא מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחוש' שעשה משה במדבר:

מעל הכרוב. מעל הכפרת שהשכינה היתה שורה שם עד הנה והתחילה להסתלק ולצאת לחוץ מעט מעט עשר מסעו' וזה מסע הראשון (עיין עמוס ט פ' א ברש"י וצ"ע יוש"ה) מן הכרוב למפתן בית קדשי הקדשים:

והתוית תו. ורשמת רושם:

על מצחות האנשים. הצדיקים כדי להיות לאות שלא יפגעו בם המשחיתים:

ולאלה אמר באזני. לששת המחבלים:

וממקדשי תחלו. מן העומדי' לפני מקדשי ורבותינו אמרו אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי מן המקודשים לי הם אותם חקוקי התיו שהתרה בהם מלהזיקם חזר וצוה לחבלם לפי שאמרה מדת הדין לפניו מה נשתנו אלו מאלו הרי לא מיחו בהם כדאיתא במסכת שבת:

ואשאר אני. ונשארתי אני:

מלאה מטה. דין מעוקל: