רש"י על עירובין צא:

אנשי מרפסת - דיורי עליות הרבה פתוחין לה:

ולא עירבו - בני חצר עם בני מרפסת אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן ובני מרפסת אין אוסרים על בני חצר אע"פ שיורדין לה בסולם ודריסת רגלם עליה לרה"ר דאמרינן לעיל בפ' כיצד מעברין (עירובין דף נט:) סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל והכא אמרינן תורת מחיצה עליו:

כל שגבוה י' טפחים - כגון עמוד או תל:

למרפסת - מותר להשתמש בו ולחצר אסור דה"ל לזה בפתח ולזה בזריקה ובסמוכה למרפסת בתוך ד' עסקינן וכדמוקמי לה בפירקין דלעיל (עירובין דף פד.):

פחות מכאן לחצר - כלומר: אף לחצר ושניהן אסורים בו והכי אוקמינן התם:

בד"א - דמחלקין רשות חצר ומרפסת דלא מישתרו בהדי הדדי:

בזמן שהיו אלו של רבים כו' - שדיורין הרבה בחצר ודיורין הרבה במרפסת:

ועירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן - דהשתא מפקי בני חצר מאני דבתים לחצירן ובני עליות מאני דעלייה למרפסת ואי שרית ליה כלים ששבתו בחצר לטלטל במרפסת אתי לטלטל בה נמי כלי הבית:

או שהיו של יחידים - שאין בחצר אלא בית אחד ואין במרפסת אלא עלייה אחת:

שאינן צריכין לערב - לעצמן והשתא שכיחי מאני דבית בחצר ומאני דעלייה במרפסת דליכא דליסר עלייהו הלכך גזרו בהו רבנן דלא לישתרו בהדי הדדי גזרה משום מאני דבתים: