רש"י על עירובין צא.

לדברי ר"ש כולן רשות אחת - דלא תימא האי דא"ר שמעון אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות כל חדא וחדא רשותא באנפי נפשיה משוי לה גגין לעצמן וחצירות לעצמן וקרפיפות לעצמן דהא סברא לר"מ אית ליה אבל ר"ש כולהו חדא רשותא משוי להו הכי שמיע ליה לרב יהודה וברייתא מסייעא ליה דתניא כוותיה לקמן היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג ומגג לחצר ומחצר לחצר ומחצר לקרפף:

תניא כוותיה דרב - דאמר לעיל (עירובין פט.) בגגין השוין לרבנן דאין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי אהדדי ולא אמרינן גוד אסיק במחיצות שאין ניכרות:

תניא כוותיה דרב יהודה - אליבא דר"ש:

ואסור להעלות ולהוריד - ר"מ לטעמיה דגזר משום תל:

מותר לטלטלן בחצר - אע"פ שלא עירבה וה"ה לשאר חצירות:

רשות לעצמו - ואין מטלטלין מזה לזה אפילו תוך ד':

ואין מטלטלין בו - אפילו בגג עצמו: