רש"י על עירובין סט:

מתני' ביתו אסור להכניס ולהוציא - מביתו לחצר בין הוא בין שאר בני החצר ובגמרא מפרש כשביטל להן רשות שהיה לו בחצר ולא ביטל להן רשות ביתו הלכך הוה ליה רשות ביתו רשות דידיה וחצר רשותא דידהו:

ושלהם - בתים שלהן מותרין להוציא מהן לחצר בין הוא בין הן דהא בתים שלהן וחצר רשות אחת הן:

נתנו לו - הם רשות חצרן:

הוא מותר - להוציא מביתו לחצר:

והן אסורין - אפי' מביתו לחצר ואע"ג דרשות אחת הן ובגמרא מפרש טעמא: