רש"י על עירובין לב.

בד"א - דספק הן ודמאי מיהא בעי לאפרושי:

בעם הארץ - שהנותן עם הארץ הוא ואינו חושש בלפני עור:

אבל בחבר - ודאי מעושרין הן ואין צריך לעשרן אפילו דמאי:

רשב"ג אומר בד"א - דסגי בדמאי בזמן שהנותן עם הארץ וחשוד לתרום שלא מן המוקף:

אבל - היה הנותן חבר לא יאכל קבע הלוקט עד שיעשרם מעשרות ודאי: רבי בנו של רשב"ג הוה: