רש"י על עירובין טז:

אלא - כיון דלא משכחת לה רב המנונא הכי קמיבעיא ליה:

ושבק בה ד' - שלימין למעלה ומשהו למטה:

ואוקמיה - להך גיסא דמשהו פחות מג' סמוך לקרקע דהשתא הוה ליה עומד מרובה על הפרוץ מרוח אחת ואוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא נמי ליכא למימר הואיל ועומד מרובה על האויר דתותיה מיניה: