רש"י על עירובין קה.

טמא ובעל מום - אי אפשר אלא באחד מהן איזה מהן מכניסין:

דהא אישתרי בעבודת צבור - דכתיב (במדבר כח) במועדו ואפילו בטומאה אבל בעל מום לא הותר דתניא בתורת כהנים מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב אין לי אלא תמידין שהן קרויין לחם כענין שנאמר את קרבני לחמי לאשי שאר קרבנות צבור מנין ת"ל שוב לחם קרא אחרינא וכתיב בתריה לחם אלהיו מקדשי הקדשים וסמיך ליה אקרא קמא דנשתמע הכי לא יגש להקריב לחם אלהיו:

דהא אישתרי באכילת קדשים - מהאי קרא לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל: