רש"י על עירובין קג.

מתני' יבלת - ורוא"ה והוא מום לתמיד שדוחה את השבת כדכתיב (ויקרא כ״ב:כ״ב) או חרוץ או יבלת יבלת דקרא קרינן יבלת שאין שם דבר אלא כמו חיגרת דומיא דשבור ולא כתיב שבר ועורת נמי לא כתיב עיורון אבל יבלת דמתני' הוא שם דבר של המום:

חותכין יבלת - ביד קאמר:

אם בכלי כאן וכאן אסור - ואע"ג דכי עביד נמי ביד מתקן הוא והוה ליה חותך מבעלי חיים. והוי תולדה דגוזז את הצמר אפ"ה כיון דכלאחר יד קא עביד שאין כן דרך לחותכה אלא בסכין אין כאן אלא שבות:

ואם בכלי כאן וכאן אסור - דאב מלאכה הוי הואיל ואינו משנה מכמות שעושין בחול: