רש"י על דברים כד:יט

ושכחת עמר. ולא גדיש מכאן אמרו עמר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה:

בשדה. לרבות שכחת קמה ששכח מקצתה מלקצור:

לא תשוב לקחתו. מכאן אמרו, שלאחריו שכחה, שלפניו אינו שכחה, שאינו בבל תשוב:

למען יברכך. ואף על פי שבאת לידו שלא במתכון, קל וחמר לעושה במתכון אמור מעתה, נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה: