רש"י על דברים כא:יא

אשת. אפלו אשת איש:

ולקחת לך לאשה. לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה, ישאנה באסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו: