רש"י על דניאל ד:יב

ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו. אך עיקר שרשיו הניחו:

ובאסור די פרזל ונחש. כלו' תנו רגליו בכבלי ברזל כשם שעושין לסוס שמניחין אותו באפר כך כבלוהי בכבלי':

בדתאא. בעשב השדה כלומר באחו שלא יזוז משם:

יצטבע. יהא שרוי תמיד לשון טבילה:

חלקה. חלקו: