רש"י על דניאל י

וצבא גדול. ולזמן ארוך יבא:

ובין את הדבר. ולהבין את הדבר נגלה לי את החזון:

ובינה לו במראה. ולהבינה לו במראה ואין התיבה הזאת שם דבר כמו אם ידעת בינה (איוב לח) אלא ה"א יתירה והוא כמו בינה הגיגי (תהלים ה) לפיכך הטעם למעלה בבי"ת ופירושה כמו הבן:

הייתי מתאבל. כשראה שביטל כורש מלאכת הבית שצוה להתחיל וחזר בו ע"פ כתב צרי יהודה ובנימין רחום בעל טעם ושמשי ספרא כמו שכתוב בספר עזרא:

שלשה שבועים ימים. כ"א שנה הם י"ח שנה משנה אחת לדריוש המדי אשר שם אל לבו לחשוב ע' שני הגולה כמו שכתוב עד שנת שתים לדריוש הפרסי בן אסתר שבנה הבית וג' שנים היתירי' לא ידעתי אם לפניהם התחיל להתענו' או משך קבלת נדר תעניותיו ג' שנים לאחר הבנין:

לחם חמודות. פת נקייה כמו שתרגם אונקלוס את בגדי עשו החמודות (בראשית כד) דכייתא:

לבוש בדים. בגד בוץ:

בכתם אופז. בחגורה של קבוצת מרגליות כל כתם ל' קבוצת זהב ואבן יקרה:

וגויתו כתרשיש. פירשו רז"ל בשחיטת חולין (צא) גופו גדול שני אלפים פרסה כמדת ים ששמו תרשיש והוא ימה של אפריקא:

קלל. צרוף ומזוקק ומצהיב:

כקול המון. כקול קבוצת המון רב שקולם נשמע למרחוק:

והאנשים אשר היו עמי. ארז"ל הם חגי זכריה ומלאכי:

אבל חרדה גדולה נפלה עליהם. ארז"ל אע"פ שאדם אינו רואה דבר שהוא נבעת ממנו מזלו שברקיע רואהו ולכך נבעת:

נהפך עלי למשחית. להשחתה ודרך המקראות לדבר כן כמו (ירמיהו ה׳:ח׳) סוסים מזוינים משכים היו (משכים) בהשכמת הבקר:

ולא עצרתי כח. כלומר לא כנסתי כל כחי (כי כחי) הלך מקרבי:

נרדם. מרוב פחד:

ותניעני. כאדם המניע את הישן להקיצו:

איש חמודות. איש טהור:

על עמדך. על מעמד רגליך:

שלחתי אליך. נשתלחתי אליך מאת המקום:

מרעיד. מרתית:

ואני באתי בדבריך. באתי בשליחות זו בשביל דבריך ורבותינו דרשו במס' יומא ואני באתי לתוך הפרגוד על ידך שהייתי מגורש מתוכו:

עומד לנגדי. נלחם עמדי ברקיע כששואל ארך מלוכ' לפרס לשעבד אתכם הרי כ"א יום שהוא עומד לנגדי:

השרים הראשונים. כלומר החשובים ראשונה בנכנסים:

ואני נותרתי שם. לשתק את שר פרס שבשמים:

כי עוד חזון. להגיד לך מה שלא הוגד לך ויבא עוד לימים הרבים הנתונים למועד:

נהפכו צירי עלי. אלו ראשי עצמות כל אבר ואבר התקועים בחורי מושבם וסובב בתוכם כדלת על צירה בחור המפתן צירי נהפכו להשמט ממקומם מרוב רתת וחרדה:

עבד אדני זה. על עצמו הוא אומר עבד ועל המלאך הוא אומר אדני, כלומר ואיך יוכל עבדך זה לדבר עמך:

ועתה אשיב להלחם עם שר פרס. וידעתי כי אוכל אך כבא עת מלכות אנטיוכס ידעתי שאני אצא והוא יכנס לאחר ל"ד שנה לבנין הבית ושיעמוד אלכסנדרוס מוקדן כי אע"פ שהיו ישראל משועבדים למלכי פרס באותן הימים עבודה נוחה עבדו בהם ולא הכבידו עליהם כי נתנם הקב"ה לרחמים להם אבל מלכות יון הטילו עליהם עול קשה:

את הרשום בכתב אמת. שטר הגזרה ואמת היא ואין אחד בכל השרים העליונים מתחזק לעזרני על כל אלה כי אם וגו':