רש"י על חולין צו:

גמ' לא שנו - דכי יש בו בנותן טעם כל הירך אסורה:

אלא שנתבשל - שהרוטב מעלה הטעם בכל הבשר:

אבל נצלה - עמו נצמת בתוכו ואינו מפעפע ויוצא בבשר:

קולף ואוכל - כלומר חותך עליון ואוכל עד שמגיע לגיד: