רש"י על חולין צ:

העצמות והגידין - של פסח או בשר הנותר ממנו:

ישרפו לששה עשר - ולא בחמשה עשר דקיימא לן (שבת דף כד:) אין שורפין קדשים ביום טוב. והנך עצמות כשיש בהן מוח קאמר ומפני ששמשו את הנותר דמוח הוי כבשר ולפיכך טעונין שריפה כנותר עצמו אבל דלאו בר אכילה אין טעון שריפה דכתיב לא תותירו וגו' כל דקרינן ביה לא תותירו קרינן ביה תשרפו ואידך לא:

גידי בשר - כל גידין הרכין הנפשטים בבשר:

וליכלינהו - בלילי פסח ולמה מותירן:

ואי בדאיקרי ואיתור - הא תנא ליה נותר:

אלא גידי צואר - דקשין כעצמות ודרכן לשיירן על כרחו ואורחא דתנא למתנינהו באנפי נפשייהו כעצמות:

לשדינהו - לאשפה כיון דלאו בשר נינהו: