רש"י על חולין ח.

ליבן - באור. בלשון חכמים נקרא ליבון ובלשון הלועזים קורין באדמותי':

שחיטתו כשרה - ולא אמר שריפה היא זו ולא שחיטה:

חידודה קודם לליבונה - מקדים וממהר לחתוך קודם שתכוה הבהמה מן האור:

והאיכא צדדין - דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת את הסימנים ונמצאת שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב הוא:

מירווח רווח - מתרחב החתך מצדי הסכין מכאן ומכאן ואין נוגע הסימן אלא חידודו של סכין: