רש"י על חולין פב.

לענין דינא תנן - הא דקתני מתני' מי שלקח ראשון ישחוט ראשון לאו לענין איסור והיתר שאם רצה השני לשחוט ראשון והראשון ימתין עד מחר מותר אבל דין הוא אם באו לב"ד שבא האחד לשחוט וחבירו אומר אני צריך יותר ממך אנו אומרים להם הלוקח ראשון ישחוט שעל מנת כן לקח שאילו לא מכרה בעל הבית לשני ועכב לעצמו היה הלוקח שוחט וכן שנינו בתוספתא (פ"ה ה"א) הלוקח מבעה"ב הוא קודם לבעה"ב שעל מנת כן לקח:

דלא עבד איסורא - שהקדים בעצמו שלא יבא לידי איסור:

נשכר - יש לו ריוח שאוכל היום בשר: