רש"י על חולין סה:

ואין לי - להכשיר בשני דינין של כלל ופרט הללו:

אלא הבא לפנינו ואין לו גבחת - דאיתרבי מלמינו דארבה:

והבא ויש לו גבחת - דאיתרבי מלמינהו דסלעם:

והבא ואין לו זנב - כלומר ובלבד שיבא לפנינו ונראה שאין לו זנב דלארבה וסלעם אין זנב ואכתי חמשה סימנין נינהו:

הבא ויש לו זנב מנין - שאינו צריך לחזור אלא אחר ארבעת הסימנין:

ת"ל חרגול - דיש לו זנב ולמינהו חזר וכלל להכי לידון כעין הפרט ולהביא הכרספת והשחלנית וה"ה לערצוביא ואי נמי היא היא מר קרי ליה הכי ומר הכי: