רש"י על חולין מז:

דדמיא לאופתא - בקעת עצים וכדמפרש:

בגישתא - שקשה משושה כעץ:

דנפיחא - נעשת לבנה כבקעת והיינו נמי בחזותא. והיכא דלא מחתכא בחיתוך גמור ובסדק אלא כמין מראה הפרש ניכר בו כשרה דלאו שיעא כי אופתא היא:

דפחיזא - קשה והיינו נמי כגישתא: