רש"י על חולין מג:

ומרחיב - נפתח פי הנקב כמין פי אמתחת. והאי מרחיב לא אחתך קאי אלא אעוגל פי חלל הוושט:

חותכו ועומד במקומו - שהוושט רך הוא וכשחותכין אותו אינו מרחיב אבל לצד הראש הוא מתקשה דדיי"ש בלע"ז:

מר לא אמר הכי - רבי אינו אומר כן:

וכויץ - רטיי"ש ונכפל פי הנקב בצד חללו ונסתם עוגל פי החלל:

מבלעתא - מקום בית הבליעה קרוי תורבץ סמוך לראש הנקב מאד:

פחות משערתא - מאורך שעורה: