רש"י על חולין יז.

ונתנבלה - כגון על ידי פגימת סכין או שהייה או דרסה:

והנוחר - מדעת. ולשון נחירה שקורעה לאורכה מנחיריה ועד החזה:

והמעקר - סימנין. ובחיה קאי דטעונה כסוי כגון צבי ואיל:

פטור מלכסות - דכתיב אשר יאכל ושפך וכסה בראוי לאכילה הכתוב מדבר. ואפילו מאן דמחייב כסוי בשוחט ונמצאת טרפה הכא מודה דשחיטה מיהא בעינן דגמר שפיכה שפיכה משחוטי חוץ והתם שחיטה כתיב בפרק כסוי הדם (לקמן חולין דף פה.):

אלא לר' עקיבא - על כסוי הדם במדבר נצטוו ונחירתן היתה שחיטתן והנוחר בזמן הזה נמי נבעי כסוי: